למה יש לכהן הגדול בגדים מיוחדים? (פרשת השבוע - תצוה)
כחלק מהפרשה שלנו התורה מרחיבה על בגדי הכהן הגדול וכהני הדיוט (כהן פשוט), בהם סודות וכוונות רבות אשר חכמי הלב הבינו אותם כמו שנאמר "ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי" (כח,ג) שואל ה"העמק דבר", הרי החכמה, אין מקומה בלב אלא במוח? אם כן למה התורה קוראת לעושי מלאכת המשכן "חכמי לב". ומבאר העמק דבר שכל מקום שכתוב "חכמי לב" הביאור – יראת ה'.
חז"ל מגלים לנו שלכל מלבוש ומלבוש היה תפקיד מיוחד, בין היתר עצם לבישתו כיפרה על עוונותו מסוימים של כלל ישראל. אנו נתמקד במעיל של הכהן הגדול, אשר עליו אומרים שהוא היה מכפר על עוון לשון הרע, אשר על עוון זה נאמרו דברים מבהילים ונוראים! אולי נזכה להתחזק רק מלשונו החריפה של הרמב"ם בספר יד החזקה הלכות תשובה (פ"ג ה"י) וכך אומר: "דין בעלי לשון הרע דינם שווה כמו המינים והאפיקורסים וכופרים בתורה ובתחיית המתים ובביאת הגואל אשר אין להם חלק לעולם הבא!" מבהיל!
לכאורה נראים בעינינו הדברים קלים ולא כל כך חמורים, "מה כבר עשיתי"? "מה כבר אמרתי"? אבל חכמינו במשך כל הדורות מגלים לנו את חומרת העוון הזה.
אומרים שעל כן עשה לנו הקב"ה 2 מחסומים וגדרים לשמור על הלשון : את השיניים והשפתיים – שתי חומות בצורות היכולות לסגור את הלשון, אבל עדיין, חומות אלו יכולות בנקל להתמוטט אם לא יודעים כיצד לשמור עליהן. המגיד מדובנא בספרו "אהל יעקוב" מסביר את העניין ע"י משל נפלא. משל לשני שכנים עניים, אחד מהם היה חוטב עצים והשני היה גנב, והיו לזה בנות ולזה בנות. כאשר הגיעו בנותיו של חוטב העצים לפרקן, השיא אותן אביהן ברוב פאר והדר, ואילו הגנב לא היה לו ממון להשיא את בנותיו ונשארו בתולות זקנות. הפציר הגנב בשכנו שיסביר לו איך הצליח להשיא את בנותיו ולתת להם נדוניא, בשעה שהוא עני ואביון כמוהו? השיב לו חוטב העצים, שמנהגו הוא שביום שנולד לו ילד עושה לעצמו תיבה (קופה) סגורה במסגר ויום יום הוא נותן בתוכה אגורה אחת, ועד שיגיע לפרקו כבר יש לו עבורו את כל צרכי הנישואין. חוטב העצים הציע לשכנו שיעשה כן גם הוא, כששמע זאת הגנב התחיל לצחוק ואמר : " העצה הזאת טובה רק עבורך כי כאשר תיתן שם את האגורה יהיה מונח שם עד שהילד יגיע לפרקו ואין חשש שתפתח אותו לפני הזמן גם אם תהיה דחוק, אבל אנכי, הלא גנב אני, ואני פותח מסגרות נעולות אשר סגרו אחרים, וכל שכן מסגר קטן זה אשר אני עשיתיו שבוודאי אפתח אותו כאשר אהיה דחוק בכסף.
והנמשל ברור, מי ששומר על התורה והמצוות יכול לעשות לעצמו מסגרת גם לפיו, והוא בוודאי יכול גם לשמור אותו, אך מי שעבר על המסגרת אשר גדרה התורה, גם את שתי החומות הבצורות הבאות להגן על הלשון ישבור בקלות.
יהי רצון שנזכה לשמור על לשוננו לדבר רע ושפתותינו מלדבר מרמה.
Comments