לך לך- בדרך לאמת (פרשת שבוע - לך לך)

אברהם אבינו הוא בעל תשובה, והתשובה שלו משמעותית בהיסטורית כל העולם כולו. הרמב''ם בספר המדע בתחילת הלכות ע''ז אומר שכל העולם היה עובד עבודה זרה (גם בדור של נח) עד שבא עמודו של עולם והוא אברהם אבינו ונהייתה תקווה לקיום האנושות.

את מסירות הנפש שלו כנגד כל העולם וכנגד חייו וחיי בנו רואים מתחילת הפרשה, בפשוטו של מקרא וכן במדרשים. הרי נקרא אברהם העברי משום שכולם היו מעבר לנהר והוא היה מהעבר השני, שכולם עבדו ע''ז והוא גילה את הבורא ברוך הוא, והתחיל להוכיח לכולם בראיות ברורות לכל אחד לפי דעתו ושכלו את הבורא ברוך הוא, ובנועם, כמו שאמר חז''ל דברים שיוצאים מהלב נכנסים ללב, ודברי חכמים בנועם נשמעים. עד שמשך אחריו אחרים ושיבר צלמי עבודה זרה של אביו. לבסוף המלך רצה להורגו, ואברהם מסר נפשו על קידוש ד', שעדיף להישרף ולא לעבוד ע''ז. וניצל מלהבות האש, כי ליבו היה לשם שמיים (ביחס לדודו שנשרף למוות שלא כוון לשמיים).

"לך לך", (נצטוה ללכת ולא ידע להיכן מוליכו), ושם תזכה לגדולה ועושר וילדים. 

"מארצך", תתרחק מבית אביך. צריך לנתק קשר מהמשפחה שעדיין היו עובדי ע''ז.                                  

יש עוד פסוקים ועוד פירושים אבל בחרתי לשים זרקור על אלו מכוון שהם מדברים אלי, אלינו, לכל חוזר בתשובה.                                                                            

לגלות את האמת זה לא רק מושג עממי, האמת כואבת, למרות שזה נכון, כי לעמל יולד האדם זה סותר לפעמים את הטבע שלנו, ואת יצר הרע שלנו, וכל זה מוחשי, כמה שהדבר יותר אמיתי כך הוא יותר קשה להשגה. למשל, גנב השיג את הכסף ברגע של פחד, אבל כולם יסכימו בפה מלא  שזה שקר ולא הוגן כי זה דבר שמוטבע אצל כל בר דעת. ולהפך, אחד שלמד הרבה ואחרי כל זה עשה סטאז' של הרבה שנים והגיע למשרה מכובדת אף אחד לא יערער אחרי מקור פרנסתו שהיא אמיתית. וכן כך ברוחניות, גילוי אמת המוחלטת, יום אחרי יום האמת מתבררת שיש בורא לעולם, הוא שולט על הכל, ומפיו יצאו הטובות והרעות, ויש תכלית לכל דבר בעולם הזה, וכל למי שברא את העולם. והוא לא הסתיר התכלית מאתנו, כי יש ענין ליוצר שידעו את תכלית יצירת העולם, כי אם לא ידעו אין משמעות לדבר. ואז מגלים את התורה בעומק ובפרטים האין סופיים שלה, וכן את המצוות שיוצאות ממנה, וכן כל הנהגת הבורא ברוך הוא, וכל מה שמתרחש בעולם, וכל הברקה והמצאה של משהו כבר רמוזה בתורה, רק צריך ללמוד ולהתפלל שהאדון ברוך יגלה עיננו בתורתו.

ואחרי כל הגילויים האלה אתה עומד אל מול המשפחה והחברים, ויש כאלה שזה גם נגד האישה והילדים, מה יאמרו עלי? איך אתמודד מולם? ינדו אותי מהחברה, יאמרו עלי שהשתגעתי. טוב, אחרי הכל לאן אני הולך? לישיבה או ללמוד תורה בבית כנסת? מי אמר שאני אצליח להתחבר לאמת? אולי עדיף לעצום את העיניים ולהמשיך לחיות כמו כולם, שב ועל תעשה עדיף?

לכל זה לא חשש אברהם והלך עם הקב''ה עד הסוף יד ביד, סיכן את חייו בשביל האמת, הפיץ אותה, עזב את הכל והמשיך ללמוד ולחקור אותה. חז''ל אומרים שלמד את כל התורה כולה מדעתו, ששני כליותיו יעצו לו, וחקר ודרש וקירב אחרים (שזה בכלל מצוות אהבת השם לפי הרמב''ם), כל זה עשה כנגד כל קרוביו, שהם עובדי עבודה זרה ממש, ועוד היה מנפץ את הפסלים שלהם ומוכיח שאין בהם כלום. ואז הם מבקשים להרוג אותו, והוא מוסר נפשו בשביל האמת. וגם עוזב למקום שהוא לא נודע, ומנתק קשר מאביו תרח ומאימו אמתלה בת קרנבו, ובהמשך עוזב גם את דודו לוט, היחידי מבני משפחתו שהלך איתו, וזה אחרי שהריח שקר מצדו.

ואחרי הכל מגיע לאותו המקום, ארץ הקודש, ואין שם מה לאכול, הוא גולה למצריים ושם לוקחים את אשתו פעמיים, ואז את בנו יחידו ה' רצה לקחת, והוא הולך עם האמת יד ביד ולא עוזב בכל ניסיון שהוא.

ואחרי כל זה מה יש לנו לומר, שחז''ל אומרים לנו צריך אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אלא האמת שמבחינה מזערית יותר כמובן גם בדור שלנו אנחנו חווים את זה, שהרי גם נאמר מעשה אבות סימן לבנים, מה שעברו האבות גם הבנים עוברים.

ואין ספק שזה באמת דורש הרבה מסירות נפש כידוע למי שעבר או עובר את זה, אבל זה אפשרי, אברהם אבינו הגיע לכל זה מעצמו, ולנו יש כבר את מעשה האבות התורה והרבנים. ואף גם לנו יש הבטחה שנצליח, כמו שנאמר בחז''ל שהתורה נמצאת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול, וגם נאמר הבא להיטהר מסייעין בידו. כל הנאמר למעלה הוא אפשרי, ולכל אחד יש את התהליך שהוא צריך לעבור בעבודת ה' עם הנפילות וההצלחות והסביבה והזמן ששייך אליו.

אמנם כל זה לא נעשה ביום אחד, כי גם אברהם אבינו התחיל לחזור בתשובה מגיל שנתיים ויום אחד עד גיל ארבעים ושמונה, שאז הגיע לשלמות מסוימת והציץ אליו בעל הבירה (חז''ל מגלים בתור משל שראה בירה עם אור דולק, ולא יתכן שהיא ריקה, וחקר ודרש עד שהציץ אליו בעל הבירה ואברהם אבינו גילה את בוראו. בנמשל זה הבורא ברוך הוא שאברהם חקר ודרש יום ולילה, ולבסוף בסייעתא דשמיא גילה את ההנהגה של בורא העולם, וגילה עולם הרוחני בתוך העולם הגשמי הזה, וזה היה בגיל ארבעים ושמונה) אבל בתחילה הוא בעצמו היה עובד עבודה זרה ולאט לאט ובזריזות (זריזות זה לא מהירות אלא לעבור מדבר לדבר בלי להתמהמה), יום ולילה התייגע להכיר את בוראו, הלך ולמד בישיבת שם ועבר, ולמד עוד דבר ועוד דבר, ולא ביום אחד, כי על זה אמר שלמה המלך "ואץ ברגלים חוטא", כי מי שממהר ולא בטוח במקום שהוא נמצא או בהבנה שהוא נמצא הוא יחטא בסוף, אבל מצד שני מי שלא מוסיף יסיף. העולם הזה הוא במשל של עליה תלולה, אם אתה לא מתאמץ לעלות אתה תרד לכן צריך רב העמל וכביר בעבודת ה', ולבסוף תגיע לכך שבעל הבירה יציץ גם עליך, בעזרת ה'.