היכן היא השלווה האמיתית (פרשת שבוע - וישב)

''וישב יעקב בארץ מגורי אביו וכו.. ואלה תולדות יעקב יוסף " על דרך הדרוש נסמכה ישיבת יעקב ליוסף, וגם כתוב "וישב" במקום ויגור, מכאן לומדים חז''ל שיעקב רצה לשבת בשלווה, אחרי כל הגלות והניסיונות הקשים מזמן יציאתו מבאר שבע, מקום מגורי הוריו ומקום התורה, וגלה לחרן ועבד בפרך אצל לבן 20 שנה, ותוך כדי כך עשיו רדף אותו, ולאחר מכן גם לבן, ושוב בדרך לבית הוריו עשיו בה לפרוע את החוב. ואחרי שהכל הנבואה.הסתדר חמור בן שכם עושה מעשה נבלה בבת שלו, והוא הבין שזהו, נגמרה הגלות, ועכשיו אפשר לשבת במנוחה ובשקט (פירוש המילה שלוה). ואז קפץ עליו רוגזו של יוסף, הניסיון הכי קשה, שיוסף היה הילד שהכי קרוב אליו , הוא מת, ולא ברור אם זה כך באמת. ויעקב ישב בצער ארבע עשרה שנה והסתלקה ממנו

וכי ביקש יעקב לשכב "בטן גב" ח''ו? אלא הוא רצה לחזור ללמוד תורה כמו שהיה כן עד שגלה, לחזור לשקוד על דלתות בית המדרש, ללמוד ולקיים את התורה, ומה השיב לו הקב''ה? לא דיין לצדיקים שמתוקן להם עולם הבא אלא מבקשים ליישב בשלוה בעולם הזה?                                                  

צריך להבין, הרי אמרו חז''ל תלמוד תורה כנגד כולם. ועוד אמרו חז''ל, מי נקרא באמת אוהב את השם? זה שלומד תורה שבעל פה, כי היא קשה ממוות ועזה כשאול וכו'. ועוד, למה התורה נקראת תושייה? על שם שהיא מתישה כוחו של אדם. ואמר הנביא, ''אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי", מסבירים חז''ל אם יהיה רגע בלי לימוד תורה העולם יחרב. וכן אמרו חז''ל, כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. אז מה היה חסר בבקשה של יעקב? גם המצווה הכי גדולה וגם הכי קשה.

אלא שצריך להבין מה צורת העבודה שלנו בעולם הזה, מהי מטרת לימוד התורה ומה זה כולל עול תורה, ואז מה יעקב ביקש, וכל זה בקיצור נמרץ.

כתוב בספר איוב ''לעמל יולד האדם'', עמל ועול אותו שורש ע.ל. ופרושו לשאת על עצמך. ואתה בוחר איזה סוג עול, אם עול מלכות ודרך ארץ (פירוש גזרות המדינה ועול קשיי עולם הזה בפרנסה וכו'), או עול תורה. שהעול מלווה אותך כל חייך.

עול התורה פירושו ברמב''ם בהלכות תשובה פ''ט, וז''ל וְהִבְטִיחָנוּ בַּתּוֹרָה שֶׁאִם נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה וּבְטוֹבַת נֶפֶשׁ וְנֶהְגֶּה בְּחָכְמָתָהּ תָּמִיד שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ כָּל הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים אוֹתָנוּ מִלַּעֲשׂוֹתָהּ, כְּגוֹן חלִי, וּמִלְחָמָה, וְרָעָב, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל הַטּוֹבוֹת הַמַּחֲזִיקוֹת אֶת יָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה, כְּגוֹן שֹׂבַע, וְשָׁלוֹם, וְרִבּוּי כֶּסֶף וְזָהָב. כְּדֵי שֶׁלֹּא נַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ בִּדְבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן אֶלָּא נֵשֵׁב פְּנוּיִים לִלְמֹד בַּחָכְמָה וְלַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

בהמשך דבריו הרמב"ם מבאר את ההפך, אך אני רוצה לעמוד על מה שהדגשנו, נעשה אותה ונהגה בחכמתה. יש כאן ב' דברים בעניין קיום התורה והלימוד. העולם הזה נקרא עולם המעשה, היינו קיום מצוות עשה, בין במחשבה, בין בדיבור, או בעשיה פיזית, כל מצווה וענינה. וכן מצוות לא תעשה, שהם בדרך כלל שב ואל תעשה. ויש עוד דבר אחד שמוסיף לנו ספר מסילת ישרים והוא לעמוד בניסיונות, שזה יכול להיות מדבר הכי קטן כגון, לשכוח את המפתחות של הרכב בבית ולא לכעוס, להאמין ולשמוח שכל מה שקורה לך זה מהשם יתברך. וכך בכל רגע ורגע אנחנו עומדים בניסיונות.

אצל יעקב אבינו זה היה הגלות לחרן ורוגזו של יוסף ועוד הרבה ניסיונות מגוונים, בכל רגע ורגע. ובשביל לקלוט, להבין שאנחנו בנסיון תמידי,צריך התבוננות גדולה וחשבון נפש תמידי.

אז למה נצרך תלמוד תורה? שנאמר תלמוד תורה כנגד כולם. מבאר הרמב''ם בהלכות תלמוד תורה, שגדול התלמוד שמביא לידי מעשה. ועוד אמרו חז''ל אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד. הכוונה בזה בשביל לדעת מה הם המצוות ואיך לקיים אותם. כגון כיצד לקנות תפילין מתאימות ומהודרות, ואיך אח"כ להוציא אותם מהנרתיק של התפילין, והאם הטלית קודמת לתפילין, ובין תפילין של יד או של ראש מי קודם, ואיך להניח נכון ולברך, מה צריך לכוון, ועד כדי לכוון כוונות של תפלין לפי הקבלה וכאן השמים הם הגבול... וכך בכל תרי'ג המצוות מהתורה, ומצוות מדברי חכמים, וכן בדרכי עבודת השם, אמונה. וכן איך להבחין בניסיון, ואיך לעמוד בו. וחלק נוסף של עבודה ותיקון המידות שלא הזכרנו, שזה בעצם עיקר ביאת האדם לעולם כמו שמבאר לנו הגאון מוילנא. כל זה ועוד לא ניתן לעשות בלי תלמוד תורה.

במשל, הדבר דומה לאחד שרוצה להגיע מקרית שמונה לאילת, יש הרבה כבישים אך אין ווייז, ולא תמרורים, ואפילו לא אנשים בדרכים בכדי לשאול איך להגיע לאילת. אם כן הסיכוי שפעם בחיים תגיע לשם הוא שואף לאפס. אך על ידי התורה, לשון הוראה, זה התמרורים והווייז שלנו, והאנשים זה הרבנים שלנו, כך אתה יכול להגיע לעולם הבא.

יעקב אבינו למד תורה וקיים את כל המצוות ועמד בניסיונות ועבר גלויות, כמו שמבואר בדברי חז''ל, והגיע הזמן להקדיש עצמו ללמוד וללמד תורה, להפיץ תורת השם בעולם ולקיים מצוות. אך נראה לעניות דעתי שאמר לו הקב''ה לא דיין לצדיקים שמתוקן להם עולם הבא אלא מבקשים ליישב בשלוה בעולם הזה, הכוונה שלא נגמר חלק קיום התורה מצד הנסיונות כמו שחשבת אלא בעולם הבא. וזה לשון הרמב''ם בהלכות מלכים פ''ב אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד לֹא נִתְאַוּוּ הַחֲכָמִים וְהַנְּבִיאִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. לֹא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל כָּל הָעוֹלָם. וְלֹא כְּדֵי שֶׁיִּרְדּוּ בָּעַכּוּ''ם. וְלֹא כְּדֵי שֶׁיְּנַשְּׂאוּ אוֹתָם הָעַמִּים. וְלֹא כְּדֵי לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִין בַּתּוֹרָה וְחָכְמָתָהּ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם נוֹגֵשׂ וּמְבַטֵּל.